הבלוג של דן עוגן.: אמ;לק או עמלק

נאה דורש נאה מקיים.

לפני שאתם קוראים את הפוסט תנו לי לאמ;לק לכם אותו – כתיבה קצרה, תמציתית, ברורה, ללא "מלכודות" כדי שתכנסו לאייטם לקרוא אותו עד הסוף זו תפיסה (mind set), סגנון כתיבה אם תרצו. נאמץ את התפיסה הזו, בכל הזדמנות שאנחנו כותבים משהו, נזכה לקוראים נאמנים, חיוביים וצמאים לשמוע ולצרוך עוד תוכן מאתנו.

מה זה אמ;לק?

אמ;לק הם ראשי תיבות של "ארוך מדי – לא קראתי" והמשמעות היא שהפוסט / כתבה / כל אייטם אחר הוא ארוך מדי, מעייף לעיתים, ומזמין בקשה לקצר אותו בצורה תמציתית. לעיתים הוא ארוך מדי למדיום עצמו (לדוגמה כתבה שמתאימה לעיתון לא מתאימה להיצרך בסלולר) המונח שאול מאנגלית TLDR - To Long Didn't Read

אז מאיפה זה התחיל בעצם?

השימוש היום ניכר בצורה בולטת ברשתות החברתיות ובפייסבוק בפרט, אך למעשה אמ;לק אינו חדש, ויש המכירים אותו זמן רב. השימוש הולך אחורה לשנת 2002, שם הופיע כפי הנראה לראשונה באתר Something Awful לאחר מכן החלו אזכורים בפורומים שונים עד שבשנת 2003, הופיע ערך על שם זה ב Urban dictionary והשאר זה היסטוריה.

הבעל קיבל טלפון מפתיע מאשתו ולא תאמינו מה קרה אחרי זה!

סקרנות מושכת קוראים, השאלה באיזה מחיר

מכירים את האייטמים ה"מסקרנים" לכאורה שסה"כ רוצים שתכנסו לקרוא את הכתבה? יש לזה שם - מלכודת קליקים.

לא, אין לי דבר או חצי דבר נגד כתבות (או כותביהם) שסך הכל רוצים שתכנסו , ותקראו אותן, אולי תלחצו על כמה פרסומות מסביבן (וזה בסדר, זה טוב לצרכנות השוק החופשי). יש לי בעיה עם הדרך, ואת ההוכחה הכי טובה תמצאו בתגובות לכתבות עצמן וכמובן ברשתות החברתיות - בפייסבוק. כך הפכתם מבלי שהתכוונתם לאויב הקריאה, מבחינתם - לעמלק של נייר.

הכנסת קוראים ב"מרמה" הפכת אויב של נייר, עמלק

מאותה סיבה והיות ובמחקר שנערך בקרב גולשי פייסבוק כבר בשנת 2014, נמצא כי 80% מעדיפים שתהיה להם האפשרות כבר בכותרת להחליט אם להכנס לצרוך את התוכן או לא, פייסבוק החליטה להלחם בתופעה (עם כי קשה לומר שרואים את התוצאות בשטח בשלב זה, למעט האיסור על התניית קריאת תוכן בלייק).

יחד עם זאת, חייבים לציין באותה הנשימה כי נראה שהסטטיסטיקה היא עם המפרסמים את המלכודות, אלו זוכים לכמות קליקים גבוהה, על אף היחס העוין של הקוראים המתוסכלים מאופן הנגשתו.

משם נולד הרצון ל"אמ;לק" כלומר - מישהו יכול לחסוך לנו את הטרחה ולספר את הסיפור בכמה מילים במקום שנכנס לקרוא?

מה הבעיה עם קידום תוכן ע"י סקרנות?

אימ;לקת? קבל הוקרה ע"י לייקים מהקוראים

אין בעיה, חוץ מהעובדה שקוראים היום מוצפים במידע. התוכן עוטף אותנו, הוא בכל מקום ובכל זמן. הוא בכתבה שאנו קוראים בשירותים (זה בסדר, כולם כבר עושים את זה ומותר להגיד את זה), זו ההתראה שקיבלתם באמצע ישיבה בכלכליסט או דה מרקר, זה פוסט שחבר שיתף בפייסבוק, המון תוכן!!!

למי יש זמן לכל זה? אז בוחרים, מסננים ומתעדפים. ניסית בדרך שמריחה כמו "רמאות" להכניס אותי סתם לאתר שלך במקום לספק לי את התוכן? לא רוצה להיכנס!

הקוראים רוצים את הזכות לבחור מראש מה לקרוא, ולא לגלות שבזבזו זמן בדיעבד.

נכנסתי וגיליתי שקידמת מוצר כשחשבתי שזו כתבה לא שיווקית? אני "אגיד אותך" כמו שהילדים אומרים, לכל החברים שלי שעוד לא נפלו בפח. תהיה הוגן, אני אקרא ואהיה הוגן חזרה (מי יודע אולי אפילו תזכה בלייק, או רחמנא ליצלן לשיתוף..)

מה לכם ולזה בכלל?

אז לא כולנו פובליציסטים, על משרת הכותב ב-Ynet בסוף בדיוק החלטתם לוותר, אז למה זה רלוונטי לכם? בגלל שבלי לשים לב כולנו כתבים, אבל לא של כתבה או שתיים ביום, אלא של 50-100 או יותר. "באמת?" (אתם שואלים, ואני רק מדמיין כי זה מדיום לא כזה אינטראקטיבי) ואני עונה – "בהחלט". כנסו לתיבת המייל שלכם, לכו לדואר יוצא, תראו מה הולך שם! (בלי הכללות כמובן ט.ל.ח וכו' וכו'..) מיילים ארוכים, מסורבלים, פסקאות ארוכות (אם יש פסקאות בכלל), וכן, הנמענים שלנו כנראה יקראו את המיילים הללו עד הסוף. הם העובדים שלכם, הם חייבים, או הקולגות שלנו, או הלקוחות או הבוסים. אבל בסתר ליבם... לא יוסיפו לחיבה אלינו נקודות. אולי אפילו יעשו delete לפעמים.

כנסו לפיד שלכם בפייסבוק, לבלוג... אנחנו באמת חושבים על הקוראים שלנו כשאנחנו מעבירים את הרעיונות מהראש למקלדת?

כולנו צרכני תוכן, אז "מה ששנוא עליך..."

אף אחד לא טלית בכל הנוגע לכתיבה (טוב אולי את או אתה במקרה כן, אז תתעלמו), אבל לנסות לעשות את החיים קלים לקוראים שלנו בכל הזדמנות זו מצווה. זה יהפוך את החיים שלנו ושל הקוראים לקלים יותר, ברורים יותר, אפקטיביים יותר, נכונים יותר ואולי אפילו יפנו להם זמן לעוד כוס קפה במקום לקרוא את אותו המשפט שוב ושוב (תוך כדי שהם חושבים, "מה הוא רוצה ממני....")

שימוש נבון וברור בשורת הנושא שתסביר את נושא המייל בתמציתיות
מלל פשוט וברור, (שימוש במשלב לשון מתאים ולא גבוה מדי) עם מינימום מקום לפרשנות (אם אתם יודעים מה אתם רוצים – תכתבו את זה) Keep It Simple!
פסקאות קצרות עם רווח ביניהם
כותרות ברורות המסבירות את התוכן
בולטים
שימוש ב bold להדגיש את המסר המרכזי של מה שאתם רוצים
שימוש באינפוגרפיקות פשוטות, תרשימים או תמונות כשיש מקום לכך – ויז'ואלס

כך ברפרוף של כמה שניות במייל או הכתבה, או אפילו בסטטוסים שלנו בפייסבוק, הקוראים יוכלו להבין בדיוק למה הכוונה, ויאהבו את מה שבחרו לקרוא (טוב, תלוי בהקשר כמובן).

לסיכום.

החיים היום עמוסים בתוכן וקצרים בזמן (שלא לדבר על הסבלנות שמתקשה להחזיק יותר ויותר מעמד),

רוצים להעביר מסר? בואו נהיה ברורים, כנים, קצרים והוגנים – מכבדים את הזמן של האחר. אף אחד לא מודד על כמות מילים, אלא על רמת המעורבות של הקורא בתוכן שלנו (engagement level). בואו לא נטרחן!

עכשיו תוכלו לתרגל את התפיסה איך קוראים את הפוסט הזה (החל מהפסקה השניה) תוך 15 שניות – תקראו את הכותרת של כל פסקה ואת התשובה המודגשת בגוף הפסקה ויש לכם אמ;לק משלכם.